שחר נ' יובנק בע"מ - פסקדין

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 6 – 03 – 31699 – 01, ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 1.2.12 והחלטה נוספת מיום 15.2.12 של כב' רשמת ההוצל"פ כלנית ברגמן לפיהן נדחתה בקשתו של המבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו.

בהתאם להחלטתי מיום 26.2.12 הגיש ב"כ המשיב תגובה מפורטת לבקשה, בצירוף נספחים.

עיינתי בבקשה, בתגובה, בנספחים שצורפו לרבות בפסיקה אליה מפנים הצדדים ושקלתי את הטיעונים ולא מצאתי שיש ליתן רשות ערעור ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

2.צו עיכוב היציאה ניתן לראשונה בתיק ההוצל"פ והוגשה בר"ע לביהמ"ש המחוזי. בהחלטה מיום 25.1.06, בר"ע 3016/05 אישר בית המשפט הסדר פשרה שלעניינו נקבע כי הצו יבוטל כנגד שני ערבים וכי צו החיוב החודשי, באותו מועד הינו 1,000 ₪ והערבים ערבים גם לכל צו חיוב עתידי כפי שייקבע.

בעקבות המצאת הערבים בוטל צו העיכוב, כפי שנקבע בבר"ע במחוזי ואולם ביום 3.11.11 הורתה הרשמת על מתן צו עיכוב חדש, בהסתמך על טענות הזוכה, לרבות בשל אי התייצבותו של המבקש לחקירת יכולת.

3.בהחלטה מיום 5.1.12 החליט כב' הרשם דניאל הורוביץ, בעת היותו רשם תורן, שלא לשנות מההחלטה מיום 3.11.11. על החלטה זו הוגשה בר"ע ובהחלטתי מיום 22.1.12 קבעתי שיש לקיים בירור מסודר בכל הטענות, כמפורט בהחלטה, בפני הרשם המטפל בתיק ולקבוע מועד לדיון בהקדם האפשרי.

4.ביום 31.1.12 הגיש המבקש לרשמת בקשה לקביעת מועד דיון דחוף, בהתאם להחלטתי.

כבר למחרת ביום 1.2.12 ניתנה החלטת הרשמת, נשוא הבר"ע כאן, ונקבע כי טרם שיקבע דיון על המבקש להגיש מסמכים שונים, לרבות שאלון ואישורים על הוצאותיו ודפי תנועות חשבון הבנק וכרטיסי אשראי.

עוד מתברר כי נקבע מועד לדיון ביום 1.5.12 שכנראה לא התקיים בשל הגשת הבר"ע.

5.אני דוחה מכל וכל את טענות המבקש שכביכול החלטת הרשמת איננה תואמת את הוראות החלטתי בבר"ע הקודמת, ההפך הוא הנכון.

החלטת הרשמת ניתנה מיד עם קבלת הבקשה ואף נקבע מועד לדיון.

בהחלטתי בבר"ע לא קבעתי לרשמת כיצד עליה לנהל את הבירור ובהחלט סבירה החלטתה לקבל מסמכים ותשובות לשאלון בפרק הזמן שעד למועד הדיון כדי לאפשר הערכות לדיון, בדיקת הנתונים ומתן הזדמנות למשיב להתכונן לדיון ולהציג מידע מטעמו, ככל שברשותו.

6.הסך של 1,000 ₪ נקבע בשנת 2006, ולאחר שש שנים ראוי לבחון אם הסכום רלוונטי ואכן משקף את יכולת התשלום של המבקש.

הסכום הנ"ל היה חיוב זמני עד לבירור ענייני ומקיף וחקירת יכולת פרונטלית, שלמעשה לא התקיימה בין אם קיבל המבקש הזמנה ולא התייצב כפי שקבעה הרשמת ובין אם לא זומן.

יש מקום לקיים בירור פרונטלי אך רק לאחר שימציא המבקש את המבוקש. מאז ההחלטה חלפו שלושה חודשים ולא היתה מניעה למבקש, גם אם נמצא בחו"ל, להמציא את המבוקש אם אכן מעוניין בבירור ענייני ומהיר.

בהתאם לסעיף 67 (ד) לחוק, חייב שלא מתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

על פי סעיף 66 א', ניתן לעכב יציאתו מן הארץ של חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

משלא משתף החייב פעולה ולא מקיים החלטות רשם הוצל"פ ומונע בירור יכולתו האמיתית, הרי שניתן להטיל עליו הגבלות וביניהן עיכוב יציאה מן הארץ, המדוברבסנקציה האמורה להקשות על החייב כדי להחזירו לתלם ולמסגרת תשלומים.

8.אין בסעיף 14 (א) לחוק בכדי לגרוע מהאמור לעיל, באשר הצו ניתן כנגד חייב סרבן.